פסק-דין בתיק ה"פ 23508-09-11

תובענה לצו הצהרתי לביטול פסק דין אשר נתן תוקף להסכם פשרה בין המבקשת  לבין המשיב 1, בטענה כי הסכם הפשרה נערך בניגוד לזכויות החתימה במבקשת ובהעדר הרשאה.

רקע עובדתי

המבקשת הינה חברה שהוקמה בשנת 2001 ועסקה ביבוא ושיווק מוצרי מזון. בעלי המניות של המבקשת, בחלקים שווים, הינם המשיב הפורמאלי 1, דני רחום (להלן: " רחום") ושני אזרחים סיניים, בשם ליו יו ו-סונג יופינג (להלן: " יו ויופינג").

המשיבים 2-3 הינם עורכי דין אשר יצגו בעבר, בהליך שיתואר בהמשך, את המבקשת ואת יו ויופינג.

ביום 18.7.01 פתחה המבקשת בבנק המשיב 1 (להלן: " הבנק") חשבון ללא הקצאת אשראי (להלן: " החשבון"). זכויות החתימה בשם המבקשת, בחשבון ובכלל, הוקנו לרחום וליו או יופינג בצירוף חותמת החברה. הוברר כי הבנק כיבד שיקים ו/או הוראה להעברת כספים, הגם שלא נעשו בהתאם לזכויות החתימה.

בשלב מסויים נתגלע סכסוך בין בעלי המניות, ובאפריל 2003 הוסכם ביניהם כי יו ויופינג יקימו חברה אחרת בשליטתם אשר תרכוש את הציוד והמלאי של המבקשת ותשלם את חובותיה. יו ויופינג אכן הקימו חברה חדשה, ואף רחום הקים חברה חדשה (רחום דני ייבוא שיווק וסחר מזון בע"מ) - המשיבה הפורמלית 2 (להלן: " החברה החדשה").

בשנת 2004 הגיש רחום לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגזרת בשם המבקשת נגד יו ויופינג ע"ס 620,183 ש"ח (ת.א. 31309/04) בטענה כי הללו לא השלימו את יתרת התשלום בגין רכישת הציוד והמלאי המבקשת כמוסכם, אך תביעתו נדחתה על-ידי בית משפט ביום 15.3.07.

התביעה הקודמת  והסכם הפשרה

בשנת 2006 הגישו יו ויופינג, באמצעות עורכי הדין המשיבים 2-3, בשמם ובשם המבקשת, תביעה נגד הבנק ע"ס 4.5 מיליון ש"ח, שהתבררה בבית משפט זה (ת.א. 2010/06) בה טענו כי מחשבון המבקשת הוצאו כספים ו/או שיקים ו/או בוצעו פעולות שלא כדין ובניגוד לזכויות החתימה בחשבון עד כדי סכום התביעה האמור (להלן: " התביעה הקודמת"). הטענה היתה כי הבנק כיבד 222 שיקים שנחתמו ע"י רחום בלבד וכן 67 שיקים עליהם התנוססה חתימתם המזוייפת של יו או יופינג.

הבנק התגונן כנגד התביעה והגיש הודעת צד ג' נגד רחום והחברה החדשה.

ביום 2.9.09 הוגש לבית המשפט הסכם פשרה שנחתם בין הבנק לבין המבקשת, יו ויופינג (להלן: " הסכם הפשרה"), בו הוסכם כי הבנק ישלם ליו ויופינג סך של 350,000 ש"ח, וכן ימחל למבקשת על חוב המסתכם ביותר מ 200,000 ש"ח וזאת לסילוק מלא וסופי של התביעה. עם זאת הודגש, כי אין בהסכם הפשרה כדי לפגוע בטענות הבנק כלפי הצד השלישי - רחום והחברה החדשה.

בו ביום קיבל הסכם הפשרה תוקף של פסק דין (להלן: " פסק הדין") שהינו נושא עתירת הביטול בתביעה לפני.

לאחר מתן פסק הדין, המשיכה להתברר ההודעה לצד השלישי ששלח הבנק נגד רחום והחברה החדשה.

ביום 10.11.10, ולאור הצעת בית המשפט (כבוד השופט זמיר), לפיה יפנו הבנק ורחום להליך גישור, מחק הבנק את הודעת צד ג' נגד רחום ונגד החברה החדשה.

משהליך הגישור נכשל, הגיש הבנק ביום 14.3.11 תביעה חדשה ועצמאית נגד רחום והחברה החדשה בבית משפט השלום (ת.א. 32822-03-11) אשר עודנה  מתבררת.

התביעה הנוכחית

יו ויופינג חזרו זה מכבר לסין , והכוח המניע את המבקשת, כולל התביעה שבפני, הינו רחום עצמו.

בתובענה  נטען בשם המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין  בהסתמך על שני אדנים:

האחד-  המבקשת לא הפקידה בידי המשיבים 2-3 ייפוי כוח המסמיך אותם לחתום בשמה  על הסכם הפשרה; השני-  לא נערכה ישיבת דירקטוריון חוקית המאשרת את הסכם הפשרה שנכרת.